CHAPTERS
    אל-עקבה: לחיות בשטח אש, בלי חיבור למים ועם צווי הריסה כמעט על כל בית ומבנה.
    X

    אל-עקבה: לחיות בשטח אש, בלי חיבור למים ועם צווי הריסה כמעט על כל בית ומבנה.

    תאריך: 19/05/2016
    ביום חמישי ה-5 במאי 2016 הגיע המנהל האזרחי והגיש צווי הריסה לחמשה בתים, וצו הפסקת עבודה לעבודות חיבור הכפר לרשת מים. ראש הכפר, חאג' סמי סאדק סיפר שכשאל את אשר (איש המנהל האזרחי שהגיש את הצווים) איך הם מצפה שהמשפחות יחיו אם הן לא יכולות לבנות לעצמן בית, ענה אשר:"שילכו לתיאסיר" (תיאסיר, הכפר הסמוך שנמצא בשטח B).
    ביום 25.1.2016 עתרו האגודה לזכויות האזרח יחד עם תושבות ותושבים מהכפר אל-עקבה ועם עמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון לבג"ץ, בדרישה לחבר את הכפר לרשת אספקת המים.
    אל-עקבה הוא כפר פלסטיני בצפון בקעת הירדן, המונה למעלה מ-200 נפשות. כתוצאה ממדיניות ישראל בתחום המים בשטחי הגדה המערבית, נפגעה קשות יכולתם של תושבי הכפר להפיק מים ממקורות המים הטבעיים בבקעה, והם נאלצים לרכוש מים מכפרים סמוכים ולשנע אותם אל הכפר בעלויות גבוהות. בניסיון לחסוך במים התושבים מסתפקים בצריכת מים הנמוכה משמעותית מהכמות המינימלית המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי, תוך פגיעה בבריאותם, בפרנסתם ובזכותם לחיות בכבוד. המִנהל האזרחי עומד בסירובו לחבר את הכפר לרשת המים בטענה שלא ניתן לחבר לתשתיות ישוב ללא אופק תכנוני, אולם במקביל סירב שוב ושוב להיענות לניסיונותיהם של התושבים להסדיר את התכנון והבנייה בכפרם ולאשר את תוכניות המתאר שהגישו.
    זכות היסוד למים מעוגנת במשפט ההומניטרי הבינלאומי, במשפט זכויות האדם הבינלאומי, והוכרה זה מכבר גם במשפט החוקתי הישראלי. בעתירה נטען כי סירובו של המפקד הצבאי לחבר את הכפר אל-עקבה למים פוגעת קשות בזכויותיהם של תושבי הכפר אל-עקבה לקיום בכבוד, לבריאות ולפרנסה וביכולתם לנהל אורח חיים תקין על אדמותיהם, ועומדת בניגוד מוחלט לחובותיו כלפי האוכלוסייה המוגנת בכפר. [1]

    העתירה


    הכפר אלעקבה שוכן בצפון בקעת הירדן, במחוז טובאס, ונמצא כולו באזור C – אזור הנתון לשליטה צבאית ואזרחית ישראלית. הכפר הוותיק, שהיה קיים עוד בתחילת המאה ה-20, מנה ערב 1967 בין 600 ל-1,000 תושבים, ומלבד כארבעה בתים רובם התגוררו באוהלים ועסקו בחקלאות. לאחר כיבוש הגדה המערבית הוכרז אזור הכפר כשטח צבאי סגור והפך לשטח אש, בו התבצעו אימונים באש חיה. אימונים אלה, שנערכו בין בתי הכפר הן בשעות היום והן בשעות הלילה, פגעו קשות בשלוות חייהם של תושביו, בפרנסתם ובעיקר – בזכותם לחיים ולשלמות הגוף. שישה מתושבי הכפר, בהם ילדה בת שש, נהרגו במהלך השנים כתוצאה מירי או מהתפוצצות נפלי תחמושת. 38 מתושבי הכפר נפצעו. עם השנים, רוב התושבים עזבו את הכפר וכעת הוא מונה כ-30 משקי בית וכ-200 בני אדם.
    הליכים משפטיים בעניין שטח האש
    ב-1999 עתרו תושבי הכפר לבית המשפט העליון באמצעות האגודה לזכויות האזרח, בדרישה להפסיק את האימונים בשטח הכפר ובשדותיו, ולבטל את הצו המכריז על שטח הכפר כשטח צבאי סגור. בעקבות העתירה קבע צה"ל נהלים לאימונים בקרבת הכפר: בין השאר נקבע כי לא יתבצעו אימונים באש חיה באזור, וכי חיילים לא ינועו בין בתי הכפר.
    במהלך 2012 נהלים אלה הופרו מספר פעמים: כך, למשל, בחודש יולי חיילים נכנסו לכפר באמצע הלילה וניהלו בו אימון שכלל ירי. גם בתחילת 2015 נכנסו כוחות צה"ל אל הכפר במסגרת אימון. רכבי שטח וחיילים נעו בין בתי הכפר בניגוד לנהלים האמורים, ותוך כדי רמסו יבולים ופגעו ברכוש פרטי (ראו פניית האגודה לזכויות האזרח לפרקליט הצבאי הראשי, מרץ 2015).

    חיבור למים

    בשנת 2004 חובר אלעקבה לתשתית חשמל על-ידי המינהל האזרחי, אך מעולם לא חובר לתשתית של מים. התושבים נאלצים להשתמש במי הגשמים המועטים שנאגרים בבורות מים, ובעיקר להוביל מים במיכליות – דבר שהופך את המים למצרך יקר מאוד עבורם: הם רוכשים את המיכליות במחיר של כ-25 ש"ח למ"ק – גבוה מספר מונים מהמחירים המקובלים בישראל ובהתנחלויות.
    ביוני 2010 פנתה האגודה לזכויות האזרח למינהל האזרחי בדרישה לחבר את הכפר למים. בנובמבר 2010 נדחתה דרישה זו בטענה כי אי אפשר לחבר את הכפר למים מבלי שהופקדה ופורסמה עבורו תוכנית מתאר. טענה זו יוצרת מצב אבסורדי, שבו תושבי הכפר נענשים פעמיים על לא עוול בכפם: מדינת ישראל מסרבת להכיר בזכותם לבנות את בתיהם על אדמתם וכפועל יוצא מכך שוללת מהם חיבור למים – תנאי בסיסי לחיים נאותים.
    ביוני 2011 קבע בית המשפט העליון כי הזכות למים היא זכות חוקתית הנגזרת מהזכות לקיום בכבוד, וכי המדינה אחראית להבטיח את נגישותו הבסיסית של אדם למים, גם אם בנה בניגוד לדיני התכנון והבנייה. בעקבות החלטה זו, חזרה האגודה לזכויות האזרח ופנתה למינהל האזרחי ביולי 2011 בדרישה לחבר את הכפר אלעקבה לתשתית מים. באוגוסט 2012 דחה המינהל סופית את הדרישה בהסתמך על החוק הצבאי, שמתנה את חיבורו של מבנה לתשתיות מים וחשמל בכך שנבנה בהיתר. אין בהודעת המינהל האזרחי התייחסות לפסיקת בג"ץ או לעובדה כי הכפר אלעקבה חובר לתשתית חשמל. [2]

    [1] לחבר למים את הכפר אל-עקבה, האגודה לזכויות האזרח, ינואר 2016
    [2] אלעקבה: כפר מיובש, ספטמבר 2012

    מתוך מפה של "בצלם"
    X