CHAPTERS
    אבנר וישניצר
    X

    אבנר וישניצר

    ירושלים

    אבנר וישניצר נולד בקיבוץ קבוצת שילר שליד רחובות. בסביבה שבה גדל נחשב השירות הקרבי לא רק לחובה פטריוטית אלא גם למבחן אישי חשוב ועם התקרב מועד גיוסו בחר לשרת בסיירת מטכ"ל. לאחר שעבר את המיונים והשלים את מסלול ההכשרה שירת כלוחם ביחידה והשתחררתי בשנת 1998. במהלך שנות ילדותו ובזמן שירותו הצבאי לא בא במגע עם פלסטינים ולא נחשף למציאות השלטון הצבאי בשטחים.

    אבנר אמנם תמיד התנגד לשליטה של הישראלים בפלסטינים אך היתה זו התנגדות תיאורטית כמעט. העניין כולו נראה לו מרוחק, קשור לחייו באופן רופף בלבד.  היתה זו האינתיפאדה השנייה שהחלה לשנות את האופן בו תפס את הדברים. הוא הרגיש שהתמונה שהצטיירה בציבוריות הישראלית היתה פשטנית וכי לא ייתכן שהסיפור כל כך חד מימדי. אבנר חש שהוא רוצה לראות את המציאות במו עיניו, ללא תיווך. לראשונה בחייו הצטרף לפעילות פוליטית בשטחים, שם פגש את מציאות השלטון הצבאי לא מחלון הרכב הנוסע, או כתמונות מקוטעות במהדורת החדשות אלא כפנים ושמות, כהוויה שלמה.

    אבנר מעיד כי עד אז היה לו נוח לצמצם את הכיבוש למעין צבר של עוולות קטנות, כמו גדיעת עצי זית או הצבה פרטיזנית של קראוונים על קרקע פלסטינית. היה לו נוח לצמצם את העוולות האלה לחלק מציבור המתנחלים. אך באותה הנקודה הוא החל להבין את השלטון הישראלי בשטחים כמערכת מקיפה של דיכוי, נישול והתנחלות שיטתית שלא ניתן להצדיקה במונחים ביטחוניים. רק אז התחיל להבין שהמערכת הזו אינה מפעל של המתנחלים אלא של מדינת ישראל ולפיכך, שהדיכוי הזה הוא גם שלו ואינו יכול להתנער מאחריות עליו. בהדרגה הגיע אבנר להכרה שאינו יכול להיות חלק מהדיכוי הזה ועל הרקע הזה סירב לשרת בשטחים יחד עם 12 לוחמים אחרים מסיירת מטכ"ל.

    בה בעת, היה לו ברור שהסירוב לכיבוש אינו מספיק וכי יש לנקוט פעולה על מנת לקרב את קיצו. יחד עם כמה חברים היה שותף לסדרת המפגשים שהתקיימו באזור בית לחם ב-2005 והביאו בסופו של דבר להקמת תנועת לוחמים לשלום. מאז אנו פועלים ביחד, ישראלים ופלסטינים, למען הפסקת הדיכוי והאלימות ולרה-הומניזציה של הצד השני מתוך אמונה שרק בדרך זו ייתכן כאן עתיד טוב יותר לשני הצדדים.

    X