CHAPTERS
    סיפורים אישיים אורי בן אסא
    X

    אורי בן אסא

    רמת השרון

    אורי בן אסא, בן 67, הגיע ל"לוחמים לשלום" בזכות הקולנוע. לפני כחמש שנים, כבר קרוב לגיל הפנסיה, חזר בן אסא משהייה בת שנים ספורות בחו"ל. לפתע מצא עצמו עם זמן פנוי לנצל ככל העולה לרוחו ובחר לראות בשבוע אחד שני סרטים: " חמש מצלמות שבורות" ו" בעין הסערה". שניהם עוסקים בסכסוך הישראלי הפלסטיני.

    השפעתם עליו הייתה עצומה. "הרגשתי שחטפתי בוקס בבטן", הוא מסכם את החוויה "חשבתי לעצמי שיש לי ערכים יפים, אך מה עשיתי איתם לבד מללכת להפגנות מדי פעם?"

    ההכרה הזאת לא מחקה את גאוותו על התפקיד שמילא כסרן בסיירת שריון במלחמת יום הכיפורים. הרבה פחות גאה היה בשירות המילואים בעזה באינתיפדה הראשונה .  את התקופה ההיא, במהלכה גם נכנסו עם ליל לבתים של פלסטינים, סטרו להם ובעטו בהם, הוא   מגדיר כ"סוג של הלם".

     וכך, עם שובו לישראל מצא מדינה  שונה מזו שהכיר. שונה לרעה.  השינוי הזה חידד תחושה עמומה של אי נחת מעצמו.  בן אסא מספר שלא יכול היה לעמוד בפער הזה בין תפיסתו את עצמו כפטריוט והומניסט, לבין הפעילות הדלה שהתמצתה בעיקר בשיחות סלון.

    וכך הגיע ל"לוחמים לשלום". לא זו בלבד שמצא בתנועה משפחה ובית שני, אלא גם סגר לעצמו את הפער העמוק בין הערכים שלו לחוסר הפעילות. "זו תנועה שמתאימה בדיוק לערכים שלי", מעיד על עצמו בן אסא, שהפך עם הזמן למנכ"ל הישראלי של "לוחמים לשלום".  וחשוב לא פחות- זו התנועה שמפיחה בו תקווה. תקווה שאפשר להגשים ולשנות, תקווה שהיא המנוע העיקרי לפעולה.

    X