CHAPTERS
    אחמד חילו
    X

    אחמד חילו

    יריחו

    אחמד נולד ביריחו שם מתגורר עד היום. בגיל 15, בתקופת האינתיפדה הראשונה, הצטרף אחמד לתנועת החמאס, זרק אבנים, ותלה דגלי פלסטין. בשנת 1992 נעצר לתקופה של שבעה חודשים. בביקורים של בני משפחתו התוודע לתהליכי אוסלו ונדהם לשמוע שכעת מותר להניף דגלי פלסטין בכל מקום. ההתגלות הביאה את אחמד להבנה שישנם דרכים להתנגד לכיבוש ארצו מבלי להסתכן במוות וכליאה ממושכת. בעקבות הבנה זאת עזב אחמד את תנועת חמאס והצטרף לפת"ח.

    כשהשתחרר ממאסרו סיים אחמד את לימודיו והחל להתנדב בסהר האדום כמגיש עזרה ראשונה. בשנת 1996 במהלך הפגנות נגד חפירות מתחת למסגד אל אקצה, צה"ל פתח באש על מפגינים ואחמד התייצב להגיש עזרה ראשונה. כאשר ניגש לפצוע חסר הכרה ראה לפתע את פיראס, חברו מיריחו, אחמד מיד הרים אותו והחל לרוץ לכיוון האמבולנס אך נורה בגבו, נפל, ואיבד הכרה. בדרכו לבית החולים התעורר ושמע את הרופא מורה להפסיק את ההחייאה של אחד מן הפצועים ששכבו לידו באמבולנס. לימים התברר שבאותו ארוע נהרג גם פיראס.

    לאחר שיקום של חצי שנה חזר אחמד ללכת כאשר הכדור עוד תחוב בגבו עד היום. בגיל שלושים התחתן אחמד עם חיבה, ונולדו להם ארבעה ילדים. חיבה לא זכתה לראות את משפחתה כבר למעלה מ16 שנים, מפני שלא קבלה אישור כניסה לעזה. ילדיהם מעולם לא פגשו את סבם וסבתם.

    רק באינתיפדה השניה פגש אחמד ישראלים בפעם הראשונה במסגרות דיאלוג שונות ומתוודה שעד אז לא הכיר דבר מהחברה הישראלית מלבד חיילים ומחסומים. למרות שבמלחמות האחרונות בעזה איבדו הוא ואישתו עשרות קרובי משפחה, אחמד בטוח שעבודה משותפת עם ישראלים היא הדרך היחידה לסיים את הכיבוש ולהשכין שלום.

    X