CHAPTERS
    סיפורים אישיים ג'מיל מיזערו
    X

    ג'מיל מיזערו

    ירושלים - אל-קודס

    מאבק העם הפלסטיני לחרות היה ונשאר נושא מרכזי בחייו של מיזערו. מרגע שהקונפליקט הישראלי פלסטיני היה גלוי, הוא לקח חלק במאבק מתוך הבנה שהמאבק של העם שלו צודק, ולראיה מקבל תמיכה בין לאומית רחבה להקמת מדינה פלסטינית.

    מיזערו השתתף במאבק באופן פעיל. הוא תלה דגלים, זרק אבנים, סגר רחובות, הבעיר צמיגים וסימן "פת"ח" "אשף" "חזית עממית" בחוצות. הוא הרגיש שהוא נוטל את חלקו במאבק, אך לא חלק מספק. מיזערו הרגיש דחף קדימה, דחף שגורר אותו ומושך אותו לפעילות יותר משמעותית.

    באחת הפעילויות נפגע משלושה כדורים חיים, שהשאירו אותו נכה במשך שבעה חודשים. לאחר החלמה קשה חזר לזריקת האבנים, הפעם נכלא. בכלא הייתה אלימות קשה מאד כלפי האסירים. מיזארו שוחרר מהכלא לאחר שישה ימים עם קריעת רשתית בשתי עיניו. מבית הכלא הועבר ישירות לבית חולים על יד מגרש הרוסים, שם נשאר כמעט שנתיים. במשך השהייה בבית החולים באו מבקרים שניסו להשפיע עליו לחזור למאבק האלים.

    במשך תקופה זו, החלה להתגבש אצל מיזערו ההבנה שאבנים לא מביאות לתוצאות. מלבד פציעות, מאסרים וניתוחים, הוא לא הרגיש שהיו לו הישגים כל שהם. מיזערו הפסיק את ההתחברות לארגוני המאבק, ואז הגיע הרגע בו שמע בפעם הראשונה על ישיבה של "לוחמים לשלום" בענתה, בה הוא ביקש להשתתף מיוזמתו.

    במפגש עם הישראלים, מיזארו הרגיש שיש להם כבוד אליו כאדם שנאבק על הזכויות שלו. הם חיבקו אותו, והוא חיבק אותם חזרה. במהלך הזמן נעשה המתאם של קבוצת ירושלים – אל קודס. מפה, המאבק המשמעותי בכיבוש החל.

    X