CHAPTERS
    סיפורים אישיים מורן זמיר
    X

    מורן זמיר

    ירושלים

    אחרי שהשתחרר משירות צבאי קרבי, החליט מורן זמיר (29) להתנתק מהכל. הגבר הצעיר שעובד היום בפרויקט שיקום של נערים פגועי נפש התרחק מהכל ויצא  אל העולם.  אלא שההתרחקות לא הועילה. "ראיתי שאני לא יכול לשמור על אדישות, שכל הקורה בארץ הוא חלק ממני", הוא מספר.

    צעד הגישוש הראשון היה יציאה לסמינר ישראלי-פלסטיני משותף בגרמניה. דווקא שם, הזדמן לו לראשונה לדבר עם פלסטינים כשווה בין שווים.

    אבל המאמץ להתנתק נשבר לגמרי בפעם הראשונה שבה השתתף זמיר בטקס יום הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני. מזה שנים הרגיש שיום הזיכרון הממלכתי כפי שהוא מבזה בעצם את זכר חבריו שנהרגו בצבא.  דווקא בטקס המשותף חש לראשונה שהמעמד מקדש את המוות שלהם. שם הרגיש נוח, חש שמישהו מדבר בשפה שלו ויוצק משמעות ליום המיוחד הזה.

    וכך, לפני ארבע שנים, התחילה פעילותו  ב"לוחמים לשלום". בשנתיים האחרונות מתאם זמיר את קבוצת ירושלים- יריחו של התנועה . הרבה מחשבה הקדיש לתהייה: מה מייחד את "לוחמים לשלום" מכל תנועה אחרת. המסקנה אליה הגיע היא תמצית מהותה של התנועה בעיניו: "לוחמים לשלום נתנו לי מענה גם מעצם העובדה שהם לא מנסים לעמעם את הנרטיבים זה של זה", הוא מסכם "להפך. הם מבקשים להפגיש את הנרטיבים בלי לבטל אף אחד מהם". זמיר שביקש לחמוק מן ההתמודדות, מצא מקום ממנו הוא רוצה להמשיך בה.

    X