CHAPTERS
    סיפורים אישיים פאטמה מוחמד
    X

    פאטמה מוחמד

    סוסיא

    נולדתי בסוסיא לפני 39 שנים. הורי, סבי וסבתי ודורות רבים לפניהם נולדו אף הם בסוסיא, ושם בנו את ביתם . בשנת 1986 גורשנו מהכפר ע'י הישראלים ונאלצנו לבנות מחדש את חיינו על אדמותינו החקלאיות, לא הרחק משם.

    אני עדיין זוכרת את ההליכה הארוכה לבית הספר הקרוב , מרחק חמישה קילומטר, מוקדם בבוקר ואותו מרחק בחזרה . אהבתי ללמוד ומאוחר יותר המשכתי את לימודי באוניברסיטת אל קודס בחברון.

    כיום אני עובדת סוציאלית במקצועי, אם לבן ומתגוררת ביאטה – עיר קרובה לסוסיא .

    החיים בסמיכות להתנחלות הקרובה לא פשוטים לתושביה של סוסיא: התנכלויות, הצקות, העברת מידע לצבא על חריגות בנייה שגוררות שוב ושוב הריסת בתים, ועוד.  בשנים האחרונות המתנחלים נעזרים ברחפנים המצלמים בעבורם את המתרחש .

    אירוע מסויים התרחש בשנת 2000 כשעדיין גרנו בסוסיא. אירוע שהיה עבור משפחתי קשה במיוחד. באותו היום המשפחה כולה נסעה ליאטה ואחותי הבכירה נשארה לבדה בבית. הצבא הגיע להרוס את ביתנו ואחותי נבהלה וצעקה וסירבה לצאת. לאחר שהוכתה והוצאה בכוח עמדה שם לבדה וחזתה בהריסת הבית. כשחזרנו כל מה שנותר היו ההריסות.

    כעובדת סוציאלית אני פעילה בארגון " Building Alliance". אנחנו עובדים עם ילדי סוסיא בתחומים שונים וגם פיתחנו את נושא עבודות היד המסורתיות בקרב הנשים במקום. עבודות הריקמה נמכרות בחנות שהקמנו במקום.

    אני מאמינה שאפשר אחרת. אני מאמינה שהאלימות יכולה להיפסק, שאנשים יכולים להיות חופשיים ושיכול להיות כאן שלום.

    שמעתי על "לוחמים לשלום" מחברים שסיפרו לי שיש להם קשר עם יהודים (ישראלים).  רציתי לפגוש את היהודים האלה. רציתי שיראו שאנחנו לא שונים מהם, שגם אנחנו בני אדם כמוהם. שמחתי שהם מאמינים בסיום הכיבוש ובדרך לא אלימה.

    העובדה שהוקמה קבוצת נשים עודדה אותי להצטרף. כאישה, מצאתי בקבוצה מקום מוגן ותומך, מקום בו אוכל לנסות ולקדם את מה שאני מאמינה בו.

    X